איסור הלבנת הון לבעלי רישיון: מה לדעת לבחינה

עודכן: 12 באוקטובר 2026

על מה מדובר

המדריך עוסק באיסור הלבנת הון ובמימון טרור, כפי שהם נבחנים בבחינה.

הלבנת הון היא הסתרה של כסף שהגיע מפשע, כדי שייראה כמו כסף נקי וחוקי.

מימון טרור הוא כסף שמגיע לארגון טרור או לפעיל טרור, כדי לעזור לו לפעול.

המקור הראשון הוא חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000. המקור השני הוא חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016.

והשלישי הוא צו איסור הלבנת הון שחל על מנהלי תיקים, משנת התשע״א–2010. השם המלא שלו מופיע ברשימת המקורות.

צו הוא כללים מחייבים ששר קובע מכוח חוק. בהמשך נקרא לו ״הצו״.

בכל סעיף כתוב אם הוא בחוק או בצו, כי המספרים חוזרים.

בסיווג של האתר ל־300 השאלות ב־12 המבחנים שפורסמו בשנים 2023–2026, כ־4% עסקו בנושא ״איסור הלבנת הון״.

הסיווג לנושאים הוא של האתר, ולא של רשות ניירות ערך.

העבירות: הלבנת הון ומימון טרור

רכוש אסור הוא רכוש שבא מעבירה, ששימש לביצוע עבירה, שאפשר ביצוע עבירה, או שבוצעה בו עבירה.

״רכוש״ הוא כמעט כל דבר: כסף, דירה, מכונית וזכויות. גם השקעה ופעולה בניירות ערך הן ״פעולה ברכוש״.

הלבנת הון (סעיף 3(א) לחוק): פעולה ברכוש אסור, במטרה להסתיר או להסוות את המקור, הבעלים, המקום או התנועות שלו. העונש: עד עשר שנות מאסר.
פעולה ברכוש אסור (סעיף 4 לחוק): לא צריך מטרה להסתיר. צריך ידיעה שהרכוש אסור, ושווי של 150,000 ₪ לפחות.
השווי יכול להיות בפעולה אחת, או בכמה פעולות שמצטברות לסכום הזה בתוך חודשיים. העונש: עד שבע שנות מאסר.
בסעיף 4, ״ידיעה״ לא כוללת עצימת עיניים. עצימת עיניים היא מצב שבו אדם חושד, ובכוונה לא בודק.
עבירת מקור (סעיף 2 לחוק): העבירה שממנה בא הרכוש האסור. עבירות המקור מפורטות בתוספת הראשונה לחוק.
ברשימה, בין השאר: סחר בסמים, סחר בנשק, שוחד, זיוף כסף, טרור וארגוני פשיעה. וגם עבירות ניירות ערך, כמו מידע פנים ותרמית.
עבירות מס נכנסות לרשימה רק בתנאים. למשל, כשהעבירה נוגעת להכנסה של יותר ממיליון ₪ בשנה אחת.
עבירה שבוצעה בחו״ל נחשבת, אם היא עבירה גם שם. בעבירות טרור התנאי הזה לא נדרש.
לא צריך להוכיח שהעושה ידע מאיזו עבירה בדיוק בא הרכוש. מספיק שידע שהרכוש אסור (סעיף 5 לחוק).
חוק איסור מימון טרור משנת 2005 בוטל ב־2016. העבירות עברו לחוק המאבק בטרור.
העבירה (סעיף 31(א) לחוק המאבק בטרור): פעולה ברכוש במטרה לסייע, לקדם או לממן עבירת טרור חמורה או ארגון טרור.
גם תגמול על עבירת טרור חמורה נחשב. העונש: עד עשר שנות מאסר.
הכסף יכול להיות נקי לגמרי. מה שקובע הוא המטרה.
מי שהתבקש לעשות פעולה ברכוש בעסק או בתפקיד שלו, והיה לו חשד סביר, מדווח למשטרת ישראל (סעיף 33(א) לחוק המאבק בטרור).
הדיווח הזה לא בא במקום הדיווח לפי חוק איסור הלבנת הון (סעיף 33(ב) לחוק המאבק בטרור).

על מי חלות החובות, וזיהוי הלקוח

לפי סעיף 7(ב) לחוק, שר קובע בצו חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירה לגופים שבתוספת השלישית לחוק.
בתוספת השלישית, בין השאר: חבר בורסה, מנהל תיקים, מבטח וחברה שמנהלת קופות גמל. מבטח הוא חברת ביטוח.
יועץ השקעות לא מופיע ברשימה.
לבנקים קובע את הצו נגיד בנק ישראל. לשאר הגופים קובע אותו השר שאחראי עליהם.
הצו חל על כל מי שעוסק בניהול תיקים: בעל רישיון, וגם מי שפטור מרישיון. מה שכתוב בייפוי הכוח לא משנה.
מי שחלות עליו החובות חייב גם להדריך את העובדים שלו, ולפקח שהם ממלאים אותן (סעיף 7א לחוק).
לפני שמתחילים, רושמים את פרטי הזיהוי של הלקוח ושל מיופה הכוח שלו, ובודקים אותם מול מסמכים. מיופה כוח הוא מי שהלקוח הרשה לו לפעול בשמו.
פרטי הזיהוי (סעיף 3(א) לצו): שם, מספר זהות ומען, כלומר כתובת. לאדם גם תאריך לידה ומין. לתאגיד גם תאריך ההתאגדות.
מספר טלפון לא נמצא ברשימה הזו.
ילד מתחת לגיל 16 יכול להזדהות במסמך של ההורה, או של מי שאחראי עליו לפי החוק.
שלושה חודשים אחרי שמלאו לו 18, לא מבצעים פעולה שהוא יזם, עד שיזדהה במסמך משלו (סעיף 4(א)(7) לצו).
נהנה הוא מי שהכסף בחשבון מוחזק בשבילו, או מי שיכול לכוון את הפעולות בחשבון.
כשהלקוח הוא תאגיד, גם בעל השליטה בו נחשב נהנה. בעל שליטה הוא מי שקובע בפועל מה החברה עושה.
הלקוח מצהיר מי הנהנה ומי בעל השליטה, ומנהל התיקים רושם את זה.
בן משפחה של הלקוח אינו נהנה רק בגלל הקרבה. השאלה היא אם יש לו קשר לכסף או לפעולות.

פטורים, הקלות ואיש ציבור זר

פטורים מרישום נהנה, בין השאר: חשבון של מבטח, של מוסד ציבורי, ושל ועד עובדים או ועד בית.
חשבון קהילתי, לטובת קבוצה גדולה או לא מוגדרת של אנשים, פטור באחד משני מקרים (סעיף 6(א) לצו).
המקרה הראשון: היתרה בו עד 50,000 ₪. המקרה השני: יש אישור של האחראי שנקבע בחוק. בשניהם צריך גם הצהרה על מטרת החשבון.
פטורה מרישום בעל שליטה: חברה נסחרת בבורסה בתל אביב, או בבורסה של מדינה שחברה ב־OECD, ארגון של מדינות מפותחות.
כשחברה נשלטת בידי חברה נסחרת כזו, החברה הנסחרת נחשבת לבעל השליטה בה (סעיף 6(ד) לצו).
חשבון ברמת סיכון נמוכה (סעיף 6א לצו) מתנהל בבנק או אצל חבר בורסה בישראל. מנהל התיקים סיווג אותו כך, לפי הכרת הלקוח.
בחשבון כזה לא חייבים זיהוי פנים אל פנים. מותר לקבל הצהרה על נהנה ובעל שליטה בלי חתימה מקורית, אם נוקטים אמצעי נוסף.
ההקלה לא חלה על לקוח ממדינה שמופיעה ברשימה מיוחדת של מדינות בצו.
הליך הכרת הלקוח כולל, בין השאר: מקור הכסף, העיסוק, מטרת החשבון והפעילות המתוכננת בו.
אצל תושב חוץ בודקים גם את הקשר שלו לישראל. אצל בעל עסק בודקים גם את סוג העסק.
הרכב התיק והמצב הכספי של הלקוח לא נמצאים בהגדרה של הליך הכרת הלקוח.
איש ציבור זר (סעיף 1 לצו) הוא תושב חוץ שהיה בתפקיד ציבורי בכיר מחוץ לישראל, בחמש השנים האחרונות.
ההגדרה כוללת גם בן משפחה שלו וחברה שבשליטתו. וגם יועץ שלו ושותף עסקי.
תפקיד ציבורי בכיר הוא למשל שר, חבר פרלמנט, שופט, ראש עיר או קצין צבא בכיר.
מי שסיים את התפקיד לפני יותר מחמש שנים כבר לא נחשב.
כשאיש ציבור זר הוא הלקוח או הנהנה, צריך אישור של נושא משרה אצל מנהל התיקים. נושא משרה הוא מנהל בכיר, למשל המנהל הכללי.
האישור יכול לבוא גם ממי שכפוף ישירות למנהל הכללי. לא מרשות ניירות ערך ולא מהבנק.
התברר רק אחרי שהחשבון נפתח? לא מבצעים פעולה בחשבון עד שמתקבל אישור להמשיך (סעיף 2(ב) לצו). לא חייבים לסגור את החשבון.
צריך גם לפקח על החשבון בתשומת לב מיוחדת. אבל הפיקוח לא מחליף את האישור.

דיווח, סודיות הדיווח והגנה למדווח

מנהל תיקים מדווח לרשות המוסמכת על פעולה שנראית לו בלתי רגילה, לפי המידע שיש לו (סעיף 10(א) לצו). הרשות המוסמכת היא הגוף שמקבל את הדיווחים.
מדווחים גם על ניסיון, כשהפעולה עצמה לא בוצעה.
התוספת השלישית לצו מונה פעולות ״שיכול שייראו״ בלתי רגילות. למשל, לקוח שלא אכפת לו מעמלות, מעלויות ומסיכונים.
פעולה שיש לה הסבר סביר לא נחשבת בלתי רגילה.
מנהל תיקים שהוא גם חבר בורסה מדווח גם לפי הצו שחל על חברי בורסה.
הדיווח מגיע למאגר המידע (סעיף 7(ד) לחוק). את המאגר מנהלת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, במשרד המשפטים (סעיף 29 לחוק).
בחוק ובצו היא נקראת ״הרשות המוסמכת״. זה אותו גוף. הדיווח לא נשלח לרשות ניירות ערך.
אסור לגלות שיש דיווח, שאין דיווח, או מה כתוב בו (סעיף 14 לצו).
מותר לגלות רק למי שמוסמך לכך אצל מנהל התיקים, לממונה או למי שהממונה הסמיך, לרשות המוסמכת, או לפי צו בית משפט. הממונה הוא מי שמפקח על קיום הצו.
מי שמדווח בתום לב לפי החוק לא מפר חובת סודיות, חובת אמון או הסכם (סעיף 24(א) לחוק). תום לב הוא כוונה כנה.
הוא גם לא יישא באחריות פלילית, אזרחית או משמעתית. ההגנה חלה גם על סירוב לבצע פעולה ברכוש.

רשימת הטרור, שמירת מסמכים ועיצום כספי

בדיקה מול רשימת הטרור (סעיף 15 לצו): בודקים לקוח, מיופה כוח, נהנה ובעל שליטה, בכל החשבונות המנוהלים.
מתי? כשנוסף ארגון או אדם לרשימה, וגם כשנוסף לחשבון לקוח, מיופה כוח, נהנה או בעל שליטה. אין מועד קבוע, ולא מחכים לחשד.
מסמכי זיהוי שומרים חמש שנים לפחות מסוף ההתקשרות (סעיף 8 לצו). הממונה יכול לדרוש יותר.
התכתבות עסקית שומרים חמש שנים מיום הפעולה. התכתבות עסקית היא ההסכם, כל שינוי בו, והדוח הרבעוני ללקוח.
תיעוד של בדיקת פעילות בחשבון שומרים חמש שנים מיום הבדיקה (סעיף 17(ג) לצו).
עיצום כספי הוא סכום כסף שגוף מפקח מטיל על מי שהפר חובה. זה לא קנס בבית משפט.
ועדה של שלושה רשאית להטיל עיצום על הפרת סעיפים 7, 7א, 8א או 8ב לחוק (סעיף 14(א) לחוק).
בראש הוועדה עומד הממונה. לגבי מנהל תיקים, הממונה הוא יושב ראש רשות ניירות ערך (סעיף 11יג(א)(2) לחוק).
הפר עובד של חברה? העיצום מוטל על החברה.

מלכודות נפוצות

רישיון, פטור או מה שכתוב בייפוי הכוח לא משנים. מי שעוסק בניהול תיקים חייב לפעול לפי הצו.
רכוש אסור הוא לא רק כסף שבא מעבירה. גם רכוש ששימש לעבירה, או שאפשר אותה, הוא רכוש אסור.
בעבירת הלבנת הון צריך מטרה להסתיר או להסוות. בסעיף 4 לחוק לא צריך מטרה כזו.
סעיף 4: 150,000 ₪ לפחות, אפשר במצטבר בתוך חודשיים, וצריך ידיעה של ממש.
עבירות ניירות ערך נמצאות ברשימת עבירות המקור. ולא צריך לדעת מאיזו עבירה בא הכסף.
מנהל תיקים וחבר בורסה מופיעים בתוספת השלישית לחוק. יועץ השקעות לא מופיע בה.
טלפון לא נמצא בפרטי הזיהוי. אצל מי שהזדהה כילד סופרים שלושה חודשים מגיל 18.
נהנה: בשביל מי מוחזק הכסף? מי מכוון את הפעולות? מי שולט בלקוח שהוא תאגיד? מי שעונה על אחת מהן הוא נהנה.
חשבון קהילתי: יתרה עד 50,000 ₪ או אישור. אחד מהם מספיק. בלי אף אחד מהם אין פטור.
חברה שנשלטת בידי חברה נסחרת לא פטורה. בעל השליטה בה הוא החברה הנסחרת.
״רמת סיכון נמוכה״ לא אומרת שאין זיהוי. היא רק מקלה בדרך, בתנאי שיש אמצעי נוסף.
איש ציבור זר: חמש השנים נספרות מסוף התפקיד. האישור ניתן אצל מנהל התיקים. תושב חוץ רגיל לא צריך אישור כזה.
מדווחים לרשות המוסמכת, לא לרשות ניירות ערך. ״הרשות המוסמכת״ היא הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
התוספת השלישית לצו לא מחייבת לדווח על כל פעולה שמופיעה בה.
אסור לגלות על דיווח גם לעורך הדין של הלקוח, לבת זוג שרשומה כנהנה ולבנק שלו. ואסור לגלות גם שאין דיווח.
ההגנה על מדווח תלויה בתום הלב, לא בכך שהחשד התברר כנכון. והיא כוללת גם אחריות משמעתית.
בדיקה מול רשימת הטרור ״פעם בשנה״, ״פעם ברבעון״ או ״רק כשיש חשד״ שגויה. הבדיקה תלויה בשינוי.
מסמכי זיהוי: לפחות חמש שנים מסוף ההתקשרות, לא מיום הפתיחה. ״חמש שנים בדיוק, לא יותר״ שגוי.
עיצום על מנהל תיקים: בראש הוועדה יושב ראש רשות ניירות ערך. לא ראש הרשות לאיסור הלבנת הון.
במימון טרור לא צריך שהכסף יבוא מעבירה. והדיווח למשטרה לא מחליף את הדיווח לפי חוק איסור הלבנת הון.

על המידע בעמוד

מינוף הוא אתר פרטי. הוא לא קשור לרשות ניירות ערך, ולא פועל מטעמה.

המידע כאן לא מחליף את פרסומי הרשות ואת נוסח החוק.

אנחנו לא מבטיחים הצלחה בבחינה.

מקורות

איך המדריכים, השאלות והקורס נכתבים ונבדקים: איך התוכן נכתב ונבדק. פרק 1 בקורס, לקריאה בלי הרשמה: רישוי ותחולת חוק הייעוץ.