לקוח כשיר מול משקיע מסווג

עודכן: 11 באוקטובר 2026

שני חוקים, שתי רשימות

בבחינה מופיעים שני מושגים שנשמעים כמעט אותו דבר. בפועל הם שייכים לשני חוקים שונים.

״לקוח כשיר״ מוגדר בתוספת הראשונה לחוק הייעוץ.

״משקיע מסווג״ הוא הכינוי המקובל למשקיע שמופיע בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך.

לכל מושג יש תפקיד אחר. לכן גם התנאים שונים.

לקוח כשיר: מה הוא משנה

חוק הייעוץ מגן על הלקוח של יועץ, משווק או מנהל תיקים.

מול לקוח כשיר, החוק מוריד שבע חובות. כך קובע סעיף 3(ג) (הפטור מול לקוח כשיר).

אלה החובות שלא חלות:

• התאמת השירות לצורכי הלקוח (סעיף 12).
• הסכם בכתב (סעיף 13).
• גילוי נאות (סעיף 14).
• איסור העדפה (סעיף 16).
• סיכונים מיוחדים (סעיף 18).
• שכר והוצאות (סעיף 24) ורישום פעולות (סעיף 25).
• כל שאר החובות ממשיכות לחול. למשל חובות אמון (סעיף 11), ניגוד עניינים (סעיף 15) וסודיות (סעיף 19).

לקוח כשיר: מי זה

ברשימה יש גופים מוסדיים, למשל קרן נאמנות, מנהל קרן וקופת גמל.

יש בה גם תאגיד שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון ש״ח (פרט 8, תאגיד גדול).

החריג: תאגיד שהוקם כדי לקבל שירותים לא נכנס לפרט הזה.

אדם פרטי הוא לקוח כשיר רק אם הוא עומד בשניים משלושה תנאים (פרט 9, יחיד):

• כסף: מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים וניירות ערך בשווי של יותר מ־12 מיליון ש״ח.
• מומחיות: מומחיות וכישורים בשוק ההון, או שנה לפחות בתפקיד מקצועי שדורש מומחיות כזו.
• פעילות: לפחות 30 עסקאות בממוצע בכל רבעון, בארבעת הרבעונים שלפני ההסכמה.
• ובנוסף לשני תנאים: הסכמה מראש ובכתב להיחשב לקוח כשיר.

משקיע מסווג: מה הוא משנה

חוק ניירות ערך מגן על מי שקונה ניירות ערך מחברה.

לפי התקנות, הצעה ל־35 משקיעים לכל היותר אינה נחשבת הצעה לציבור.

לכלל הזה יש עוד תנאים, שלא נפרט כאן.

משקיע מסווג לא נספר ב־35 האלה (סעיף 15א(ב)(1), מי שלא נספר במניין המשקיעים).

כך חברה יכולה להציע ניירות ערך גם למשקיעים מסווגים, בלי שהם ייספרו במניין.

משקיע מסווג: מי זה

גם כאן יש גופים מוסדיים, למשל קרן נאמנות, קופת גמל, מבטח ותאגיד בנקאי.

יש גם תאגיד שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון ש״ח.

החריג כאן שונה: תאגיד שהוקם כדי לקנות בהצעה מסוימת.

אדם פרטי צריך לעמוד רק בתנאי אחד מתוך שלושה (פרט 12, יחיד):

• נכסים נזילים בשווי של יותר משמונה מיליון ש״ח.
• הכנסה של יותר מ־1.2 מיליון ש״ח בכל אחת משתי השנים האחרונות. או הכנסה של התא המשפחתי מעל 1.8 מיליון.
• שילוב: נכסים נזילים מעל חמישה מיליון ש״ח, והכנסה מעל 600 אלף ש״ח. לתא משפחתי: 900 אלף.
• ״נכסים נזילים״ הם מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים וניירות ערך שנסחרים בבורסה. דירה לא נספרת.
• ההסכמה בכתב נדרשת לפני כל רכישה, ולא פעם אחת בתחילת הקשר.
• יש לכך חריג: רכישות במערכת המסחר למוסדיים בבורסה. שם מספיקה הסכמה מראש לחבר הבורסה, בתנאים נוספים.

מה השתנה ב־2016, ולמה יש סכומים שונים

בשנת 2016 תוקנה התוספת הראשונה לחוק ניירות ערך. הפרט על אדם פרטי קיבל את הנוסח שלמעלה.

התוספת לחוק הייעוץ לא תוקנה באותו שינוי. לכן מאז הרשימות שונות.

הסכומים בחוק ניירות ערך הם סכומי הבסיס מ־2016. הם מתעדכנים לפי המדד.

העדכון נעשה ב־1 בינואר של כל שנה שלישית, לעומת המדד של דצמבר 2015.

לא כתבנו כאן את הסכומים המעודכנים, כי לא בדקנו אותם במקור רשמי. ההודעות על העדכון מתפרסמות ברשומות.

איך לא להתבלבל בבחינה

• שאלו קודם: על איזה חוק השאלה מדברת? ייעוץ, או הצעת ניירות ערך?
• חוק הייעוץ: שניים משלושה תנאים, והסכמה אחת מראש ובכתב.
• חוק ניירות ערך: תנאי אחד, והסכמה בכתב לפני כל רכישה.
• ״עולה על״ פירושו יותר מהסכום. הסכום עצמו בדיוק לא מספיק.
• מול לקוח כשיר עדיין חלות חובות, למשל אמון וסודיות.

על המידע בעמוד

מינוף הוא אתר פרטי. הוא לא קשור לרשות ניירות ערך, ולא פועל מטעמה.

המידע כאן לא מחליף את פרסומי הרשות ואת נוסח החוק.

אנחנו לא מבטיחים הצלחה בבחינה.

מקורות

1. חוק הייעוץ – סעיף 3(ג), כותרות סעיפים 11–25, התוספת הראשונה פרטים 1–9 (ויקיטקסט) (נפתח בלשונית חדשה) (נקרא ב־11.10.2026)
2. חוק ניירות ערך – סעיף 15א(א)(1) ו־(ב)(1), התוספת הראשונה (רישה, פרטים 1–12, פרט 12(ד) ו־(ה)), ותיקון ק״ת תשע״ו (ויקיטקסט) (נפתח בלשונית חדשה) (נקרא ב־11.10.2026)
3. שיבולת: עדכון לתיקון הגדרת לקוח כשיר (2016), חוק הייעוץ לא תוקן (מקור משני) (נפתח בלשונית חדשה) (נקרא ב־10.10.2026)

מדריכים נוספים

• מה נבחן בבחינת דיני ניירות ערך ואתיקה מקצועית
• הרשמה לבחינת דיני ניירות ערך ואתיקה: עלות ותנאים
• איך מתכוננים לבחינת דיני ניירות ערך ואתיקה
• שינויי חקיקה לבחינת דיני ניירות ערך ואתיקה