ניגוד עניינים וזיקה בחוק הייעוץ

עודכן: 11 באוקטובר 2026

על מה מדובר

חוק הייעוץ הוא חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות.

בעל רישיון לפי החוק הוא יועץ, משווק או מנהל תיקים.

הנושא כאן הוא מצב שבו לבעל הרישיון יש אינטרס משלו.

בבדיקה שלנו של 300 שאלות מ־12 מבחנים, 11% עסקו בניגוד עניינים. הסיווג לנושאים הוא שלנו, ולא של הרשות.

זיקה: מה הופך עצה לשיווק

סעיף 1 לחוק מגדיר ״שיווק השקעות״.

זה מתן ייעוץ על כדאיות של השקעה, כשלנותן הייעוץ יש זיקה לנכס פיננסי.

ייעוץ ושיווק הם אותה פעולה. ההבדל היחיד הוא הזיקה.

מי שיש לו זיקה ונותן עצה צריך רישיון משווק, ולא רישיון יועץ.

למי יש זיקה לנכס פיננסי:

לגוף שמנהל את הנכס, או שהנפיק אותו.
לבעל השליטה בגוף הזה, ולחברה שנשלטת בידי אחד מהם.
למנהל בכיר ולעובד אצל כל אחד מאלה. גם עובד בחברה השולטת במנהל הקרן.
ההגדרות לא תלויות בסוג הלקוח, באמצעי התקשורת או בסוג המוצר.

ניגוד עניינים: להודיע, להימנע, ולקבל הסכמה

סעיף 15(א) עוסק בניגוד עניינים בין בעל הרישיון ללקוח.

יש בו שתי חובות: להודיע ללקוח, ולהימנע מהפעולה שיש בה ניגוד עניינים.

החובה חלה על כל בעל רישיון: יועץ, משווק ומנהל תיקים.

מותר לפעול רק אם הלקוח הסכים לכך מראש.

איך מודיעים: בכתב, או בטלפון בשיחה מתועדת. הודעה בעל פה בלבד לא מספיקה.
שיחה מתועדת היא שיחת טלפון מוקלטת, או שיחה שנרשמה בכתב סמוך אליה.
ההסכמה ניתנת מראש, לפני הפעולה. הסכמה אחרי הביצוע לא נחשבת.
ההסכמה ניתנת בכתב או בשיחה מתועדת, ולגבי העסקה המסוימת.
הסכמה כללית בהסכם, לכל עסקה עתידית, לא מספיקה. גם לא הסכמה שנתית.
הודעה לבדה לא מתירה לפעול. צריך גם הסכמה מראש.
החוק לא דורש כאן אישור של רשות ניירות ערך או של יושב הראש שלה.

זיקה של משווק: גילוי במקום הסכמה

סעיף 16א(ג) קובע כלל חשוב.

זיקה של משווק או של מנהל תיקים לנכס פיננסי אינה נחשבת ניגוד עניינים לעניין סעיף 15.

לכן הם לא צריכים הסכמה לכל עסקה בגלל הזיקה. במקום זה יש חובת גילוי (סעיף 16א(א)).

חובת הגילוי חלה על משווק. היא חלה גם על מנהל תיקים שקשור לגוף מוסדי או למשווק.

וגם על מנהל תיקים שעוסק גם בשיווק. אלה פרטי הגילוי:

מה מגלים: שיש זיקה, מה הזיקה, ושהוא מעדיף את הנכסים האלה.
איך: בלשון שהלקוח מבין, בעל פה וגם במסמך בכתב.
מתי: את המסמך מוסרים לפני ההתקשרות, כלומר לפני שמתחילים לעבוד יחד.
איפה עוד: מפרסמים את הגילוי גם באתר האינטרנט.
בעסק של משווק תלוי שלט בולט: כאן עוסקים בשיווק השקעות ולא בייעוץ. השלט מפרט את הגופים המוסדיים שיש למשווק זיקה לנכסים שלהם.
זה גילוי יזום. מגלים גם אם הלקוח לא שאל.

העדפת נכס שיש בו זיקה

״נכס דומה״ הוא נכס שמתאים ללקוח באותה מידה.

הכלל בסעיף 16(א) (איסור העדפה): לא מעדיפים נכס קשור על פני נכס דומה.

החריג בסעיף 16א(ב): משווק רשאי להעדיף, אחרי שגילה את הזיקה ואת ההעדפה.

כך גם מנהל תיקים שקשור לגוף מוסדי או למשווק, או שעוסק גם בשיווק.

ליועץ השקעות אין חריג כזה. ממילא לא אמורה להיות לו זיקה בכלל.

ההעדפה מותרת רק בין נכסים שמתאימים ללקוח באותה מידה.
גילוי לא מתיר המלצה על נכס שלא מתאים ללקוח, עם זיקה או בלי.
הגילוי צריך להיות אמיתי. מסמך שנקבר בקלסר עבה אינו גילוי.
חתם קשור (סעיף 16(ב)): אם תאגיד קשור הוא החתם בהנפקה, מנהל התיקים לא מזמין בה ללקוח.
תאגיד קשור הוא חברה מאותה קבוצה של מנהל התיקים.
זה מותר רק אם הלקוח הסכים מראש ובכתב. אחרי ההזמנה מדווחים ללקוח בתוך 30 ימים מהביצוע.

טובות הנאה ותמריצים

סעיף 17(א) אוסר על בעל רישיון לקבל טובת הנאה.

האיסור חל על ייעוץ, על שיווק, על ביצוע עסקה וגם על הימנעות מעסקה.

מותר רק שכר והחזר הוצאות מהלקוח, כפי שנקבעו בהסכם.

גם טובת הנאה בעקיפין אסורה. גילוי ללקוח לא מתיר אותה.

״בעל רישיון״ כאן כולל גם את בעל השליטה בו, וחברה שנשלטת בידי אחד מהם.

וגם נושא משרה ועובד אצל כל אחד מאלה. אלה חלק מהחריגים, וכמה כללים קרובים:

סעיף 17(ב) מונה חריגים מדויקים. מה שלא ברשימה, אסור.
משווק רשאי לקבל טובת הנאה על נכסים שיש לו זיקה אליהם.
מנהל תיקים רשאי לקבל החזר עמלה מחבר בורסה. התנאי: הלקוח הסכים מראש ובכתב להחזר ולשיעורו.
יועץ רשאי לקבל עמלה מחברה מנהלת על עסקה בקרן השתלמות. התנאי הראשון: הלקוח הסכים מראש ובכתב לעמלה ולשיעורה.
התנאי השני: שיעור העמלה לא תלוי בזהות החברה המנהלת.
תמריצים (סעיף 17(ג)): האיסור חל על יועץ, ועל בנק שעוסק בשיווק השקעות.
הם לא נותנים לעובד או לסניף תמריץ לפי זהות הגוף שיש לו זיקה.
שכר ייעוץ (סעיף 17(ד)): התעריף שהלקוח משלם לא משתנה לפי זהות הגוף שיש לו זיקה לנכס.
יועץ וגוף מוסדי (סעיף 17א): גוף מוסדי מחזיק ביועץ 10% או יותר מאמצעי שליטה כלשהו?
אז היועץ לא מייעץ ולא מבצע עסקאות בנכסים שיש לגוף הזה זיקה אליהם. גילוי או הסכמה לא מתירים זאת.

מלכודות נפוצות

זיקה של משווק אינה ניגוד עניינים. אבל זה לא אומר שאין חובת גילוי.
בניגוד עניינים לפי סעיף 15(א), הודעה לבדה לא מספיקה. צריך גם הסכמה מראש, לאותה עסקה.
הסכמה כללית, שנתית, בעל פה בלי תיעוד, או אחרי הביצוע: אף אחת מהן לא מספיקה.
חתם קשור בהנפקה דורש הסכמה מראש ובכתב. שיחה מוקלטת מספיקה בסעיף 15, אבל לא כאן.
גילוי לא מכשיר טובת הנאה אסורה, ולא מתיר המלצה לא מתאימה.
בהחזר עמלה צריך שלושה דברים: מראש, בכתב, וגם השיעור. חסר אחד מהם? אסור.
״משווק רשאי להעדיף״ הוא היתר כלפי הלקוח. הוא לא מתיר תמריץ לעובדים לפי זהות הגוף.
הסף בסעיף 17א הוא 10%, לא 5%, 20% או 25%.
הסכם חריג בין יועץ לגוף מוסדי צריך אישור מראש ובכתב של יושב ראש הרשות (סעיף 17ב(א)). אם היועץ הוא בנק, צריך גם אישור של המפקח על הבנקים.

על המידע בעמוד

מינוף הוא אתר פרטי. הוא לא קשור לרשות ניירות ערך, ולא פועל מטעמה.

המידע כאן לא מחליף את פרסומי הרשות ואת נוסח החוק.

אנחנו לא מבטיחים הצלחה בבחינה.

מקורות

חוק הייעוץ – סעיף 1 (שיווק השקעות), סעיפים 15(א), 16, 16א, 17, 17א, 17ב(א) (ויקיטקסט) (נפתח בלשונית חדשה) (נקרא ב־11.10.2026)