תרגול קרנות נאמנות: 10 שאלות עם תשובות

קרנות נאמנות היו 15% מהשאלות ב־12 הבחינות שרשות ניירות ערך פרסמה בשנים 2023 עד 2026. אלה 10 שאלות מקוריות מהמאגר שלנו. נסו לענות לבד, ואז פתחו את התשובה: היא מגיעה עם הסבר והסעיף בחוק.

1. שאלה 1

   לפי חוק השקעות משותפות בנאמנות, בין מי לבין מי נעשה הסכם הקרן?

   1. אא. בין מנהל הקרן לבין רשות ניירות ערך
   2. בב. בין מנהל הקרן לבין בעלי היחידות הראשונים שרכשו יחידות בהצעה
   3. גג. בין חברה שאושרה כנאמן, שנכסי הקרן יוקנו לה, לבין חברה אחרת שאושרה כמנהל קרן, שתנהל את נכסי הקרן
   4. דד. בין הנאמן לבין הבורסה לניירות ערך, שבה יירשמו היחידות למסחר
   5. הה. בין מנהל הקרן לבין חברה בשליטתו שתשמש נאמן לקרן
   התשובה וההסבר

   התשובה הנכונה: ג. בין חברה שאושרה כנאמן, שנכסי הקרן יוקנו לה, לבין חברה אחרת שאושרה כמנהל קרן, שתנהל את נכסי הקרן

   לפי סעיף 4 לחוק, הסכם הקרן נעשה בין חברה שאושרה כנאמן לפי סעיף 9, שנכסי הקרן מוקנים לה, לבין חברה אחרת שאושרה כמנהל קרן לפי סעיף 13, שמנהלת את הנכסים. זהו הבסיס להפרדה בין מי שמחזיק בנכסים (הנאמן) לבין מי שמנהל אותם (מנהל הקרן). הרשות אינה צד להסכם, וכך גם בעלי היחידות והבורסה. האפשרות שלפיה הנאמן יהיה חברה בשליטת מנהל הקרן שגויה כפליים: הסעיף דורש ״חברה אחרת״, וסעיף 9(ד)(1א) אוסר במפורש על חברה הנשלטת בידי מנהל הקרן לשמש נאמן.

   מקור: חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994, סעיף 4 · לנוסח החוק (נפתח בלשונית חדשה)

2. שאלה 2

   ״ארז נאמנויות בע״מ״ משמשת נאמן לקרן. בשנה מסוימת (שתחילתה ב־1 בינואר) לא עמדה ארז בדרישת ההון העצמי שקבע שר האוצר בשלוש תקופות נפרדות: 20 ימים בפברואר, 15 ימים ביוני ו־12 ימים בספטמבר. בתום כל תקופה השלימה את החסר.

   מה דין כהונתה של ארז נאמנויות?

   1. אא. כהונתה לא הסתיימה, שכן אף אחת מהתקופות לא נמשכה ארבעים וחמישה ימים רצופים
   2. בב. כהונתה לא הסתיימה, שכן החסר הושלם בכל פעם
   3. גג. כהונתה הסתיימה כבר בתום 30 ימים מצטברים
   4. דד. כהונתה הסתיימה, שכן תנאי ההון העצמי לא נתקיים בה במשך תקופה מצטברת של ארבעים וחמישה ימים בשנה שתחילתה ב־1 בינואר
   5. הה. כהונתה תסתיים רק אם הרשות תבקש מבית המשפט להעבירה מכהונתה, והבקשה תתקבל
   התשובה וההסבר

   התשובה הנכונה: ד. כהונתה הסתיימה, שכן תנאי ההון העצמי לא נתקיים בה במשך תקופה מצטברת של ארבעים וחמישה ימים בשנה שתחילתה ב־1 בינואר

   לפי סעיף 11(א)(1), כהונת נאמן מסתיימת, בין השאר, אם תנאי מהתנאים שבסעיף 9(א)(2) (הון עצמי) או 9(א)(3) (ביטוח או ערבות) לא נתקיים בו ״במשך תקופה מצטברת של ארבעים וחמישה ימים בשנה שתחילתה באחד בינואר״. כאן מצטברים 20+15+12=47 ימים באותה שנה, כלומר נחצה הרף של 45 ימים, ולכן הכהונה הסתיימה מכוח החוק. המבחן מצטבר ולא רציף, והשלמת החסר בין התקופות אינה מאפסת את הספירה. הליך העברה בבית משפט לפי סעיף 11(ג) הוא מסלול נפרד, למקרה שהנאמן אינו ממלא את תפקידו.

   מקור: חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994, סעיף 11(א)(1) · לנוסח החוק (נפתח בלשונית חדשה)

3. שאלה 3

   לפי החוק, מה הדין לעניין החזקת יחידות של קרן בידי הנאמן של אותה קרן?

   1. אא. הנאמן רשאי להחזיק עד 5% מיחידות הקרן
   2. בב. הנאמן לא יחזיק ביחידות של קרן שהוא משמש לה נאמן
   3. גג. הנאמן רשאי להחזיק ביחידות אם קיבל לכך אישור מראש של מנהל הקרן
   4. דד. הנאמן רשאי להחזיק ביחידות, ובלבד שידווח על כך לרשות ביום הרכישה
   5. הה. האיסור על החזקת יחידות חל על מנהל הקרן בלבד ולא על הנאמן
   התשובה וההסבר

   התשובה הנכונה: ב. הנאמן לא יחזיק ביחידות של קרן שהוא משמש לה נאמן

   סעיף 68(א) קובע איסור כפול: מנהל קרן לא יחזיק ביחידות של קרן שהוא מנהל, ונאמן לא יחזיק ביחידות של קרן שהוא משמש לה נאמן. האיסור נועד למנוע ניגוד עניינים בין האינטרס של הגורם המפקח או המנהל לבין האינטרס של בעלי היחידות. סעיף 68(ב) מסמיך את שר האוצר לקבוע תנאים לרכישת יחידות בידי מנהל הקרן (למשל בקרן טכנולוגיה עילית), אך אינו מתייחס לנאמן. אין בחוק סף מותר של 5%, אישור מנהל הקרן אינו מתיר את ההחזקה, ודיווח לרשות אינו מרפא אותה.

   מקור: חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994, סעיף 68(א) · לנוסח החוק (נפתח בלשונית חדשה)

4. שאלה 4

   נבחנים ההיגדים הבאים בעניין מעמדם של נכסי קרן:
   I. נכסי הקרן מוקנים לנאמן לטובת בעלי היחידות, והם רכוש נפרד מרכושו האחר.
   II. נכסי הקרן מוקנים למנהל הקרן, והנאמן נותן לו הוראות לניהולם.
   III. נכסי קרן אינם ניתנים לעיקול.
   IV. מנהל קרן רשאי לשעבד את נכסי הקרן להבטחת הלוואה שנטל לצורך פעילותו העצמית.

   איזה/אילו מההיגדים נכון/ים?

   1. אא. היגד I בלבד
   2. בב. היגדים I ו־II בלבד
   3. גג. היגדים I ו־III בלבד
   4. דד. היגדים II, III ו־IV בלבד
   5. הה. היגדים I, III ו־IV בלבד
   התשובה וההסבר

   התשובה הנכונה: ג. היגדים I ו־III בלבד

   לפי סעיף 76(א), נכסי הקרן מוקנים לנאמן לטובת בעלי היחידות ויהיו רכוש נפרד מרכושו האחר (היגד I נכון). הנכסים אינם מוקנים למנהל הקרן; לפי סעיף 76(ב), הנאמן נותן למנהל הקרן ייפוי כוח לנהל את נכסי הקרן (היגד II שגוי). לפי סעיף 79, נכסי קרן אינם ניתנים לעיקול (היגד III נכון), ומנהל קרן לא ימשכן ולא ישעבד אותם ״אלא לצורך קיום עסקה בעד הקרן״, לפי תנאים שקבע שר האוצר. שעבוד להבטחת הלוואה של מנהל הקרן לצרכיו העצמיים אסור, ולכן היגד IV שגוי.

   מקור: חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994, סעיף 76(א)–(ב), 79 · לנוסח החוק (נפתח בלשונית חדשה)

5. שאלה 5

   בעקבות בקשה שהגישה רשות ניירות ערך לפי סעיף 104(א), נתן בית המשפט צו לפירוק הקרן ״ברוש מניות״ וקבע את מועד הפירוק. בית המשפט לא מצא טעמים המצדיקים מינוי מפרק אחר.

   איזה מההיגדים הבאים הוא הנכון ביותר?

   1. אא. מנהל הקרן ישמש מפרק, וההודעה על הפירוק תינתן לא יאוחר מעשרה ימים לפני מועד הפירוק
   2. בב. הנאמן ימונה למפרק, וההודעה על הפירוק לבעלי היחידות, לרשות ולבורסה, לרבות פרסומה בעיתון, תינתן לא מוקדם משישים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני מועד הפירוק
   3. גג. הנאמן ימונה למפרק, וההודעה על הפירוק תינתן לא מוקדם מתשעים ימים ולא יאוחר משישים ימים לפני מועד הפירוק
   4. דד. רשות ניירות ערך תמנה את המפרק, וההודעה על הפירוק תפורסם ברשומות בלבד
   5. הה. מנהל הקרן ישמש מפרק, משום שבכל פירוק של קרן מנהל הקרן הוא המפרק
   התשובה וההסבר

   התשובה הנכונה: ב. הנאמן ימונה למפרק, וההודעה על הפירוק לבעלי היחידות, לרשות ולבורסה, לרבות פרסומה בעיתון, תינתן לא מוקדם משישים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני מועד הפירוק

   לפי סעיף 105(א), ככלל מנהל הקרן משמש מפרק הקרן, ״ואולם אם נתן בית המשפט צו לפי סעיף 104(א)״ – כלומר בעקבות בקשת הרשות – ימנה בית המשפט את הנאמן למפרק, אלא אם מצא טעמים המצדיקים מינוי מפרק אחר. בנתוני השאלה לא נמצאו טעמים כאלה, ולכן הנאמן ימונה למפרק. לפי סעיף 106(א), המפרק יודיע על הפירוק לבעלי היחידות, לנאמן, לרשות ולבורסה ויפרסם את ההודעה בעיתון, ״לא מוקדם משישים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני מועד הפירוק״. האפשרויות האחרות שוגות בזהות המפרק, בחלון המועדים או בדרך הפרסום.

   מקור: חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994, סעיף 105(א), 106(א) · לנוסח החוק (נפתח בלשונית חדשה)

6. שאלה 6

   בהסכם של קרן סגורה נקבע כי יחידותיה ניתנות לפדיון. איזה/אילו מההיגדים הבאים נכון/ים לפי סעיף 56 לחוק?
   I. מחיר הפדיון של יחידה יהיה שווה למחיר המכירה של נכסי הקרן כשהוא מחולק במספר יחידותיה.
   II. פדיון היחידות יכול שיוגבל למספר מרבי של יחידות בידי כל בעל יחידות, אם נקבע כך בהסכם הקרן.
   III. מנהל הקרן רשאי להתנות את הפדיון במתן הודעה מוקדמת של בעל היחידות, גם אם תנאי כזה לא נכלל בהסכם הקרן.

   1. אא. היגדים I ו־II בלבד
   2. בב. היגד I בלבד
   3. גג. היגדים II ו־III בלבד
   4. דד. היגדים I ו־III בלבד
   5. הה. כל ההיגדים
   התשובה וההסבר

   התשובה הנכונה: א. היגדים I ו־II בלבד

   סעיף 56(ב) קובע כי מחיר הפדיון של יחידה בקרן סגורה יהיה שווה למחיר המכירה של נכסי הקרן מחולק במספר יחידותיה (היגד I נכון; זאת בניגוד למחיר יחידה בהצעה, המבוסס על מחיר הקנייה). סעיף 56(ג) מתיר הגבלת הפדיון למספר מרבי של יחידות לכל בעל יחידות, אם נקבע כך בהסכם הקרן (היגד II נכון). סעיף 56(ד) מתיר להתנות פדיון במתן הודעה מוקדמת, אך ״תנאי כאמור ייכלל בהסכם הקרן״ – ולכן היגד III, הקובע שאפשר להתנות זאת גם בלי שנכלל בהסכם, שגוי.

   מקור: חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994, סעיף 56(ב)–(ד) · לנוסח החוק (נפתח בלשונית חדשה)

7. שאלה 7

   בקרן פתוחה עלה השיעור הכולל של יחידות הקרן המוחזקות בידי כל הגורמים המקורבים על השיעור הקבוע בסעיף 49(ג)(3) לחוק. איזה/אילו מההיגדים הבאים נכון/ים?
   I. מנהל הקרן חייב להמשיך להציע את יחידות הקרן לציבור, עד שיקטן השיעור הכולל כדי השיעור הקבוע.
   II. מנהל הקרן רשאי להפסיק את הצעת יחידות הקרן לציבור, כדי למנוע דילול של בעלי היחידות הקיימים.
   III. שיעור שכר מנהל הקרן בקרן זו לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר מנהל הקרן בכל הקרנות שבניהול מנהל הקרן.

   1. אא. היגד I בלבד
   2. בב. היגד II בלבד
   3. גג. היגדים I ו־II בלבד
   4. דד. היגדים II ו־III בלבד
   5. הה. היגדים I ו־III בלבד
   התשובה וההסבר

   התשובה הנכונה: ה. היגדים I ו־III בלבד

   סעיף 49(ד) לחוק קובע מה חל כאשר השיעור הכולל של יחידות בידי גורמים מקורבים עולה על 25%: (1) מנהל הקרן חייב להמשיך להציע את יחידות הקרן לציבור עד שיקטן השיעור כדי השיעור הקבוע (היגד I נכון, והיגד II, המתיר להפסיק את ההצעה, הפוך לו); (2) שיעור ההוספה מוגבל לממוצע; (3) שיעור שכר מנהל הקרן לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר מנהל הקרן בכל הקרנות שבניהולו (היגד III נכון). מטרת ההסדר למנוע מצב שבו גורמים מקורבים נהנים מתנאים עדיפים בקרן ״פרטית״ למחצה.

   מקור: חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994, סעיף 49(ד) · לנוסח החוק (נפתח בלשונית חדשה)

8. שאלה 8

   מנהל קרן מנהל שלוש קרנות שאינן קרנות מחקות: ״ארז״, ״אלון״ ו״ברוש״. הקרנות מחזיקות מניות של ״מתכת השרון בע״מ״ (מניות בלבד, לא איגרות חוב) בשיעורים אלה מהשווי הרשום למסחר של המניה: ״ארז״ – 5%, ״אלון״ – 5%, ״ברוש״ – 4%.

   איזה מההיגדים הבאים הוא הנכון ביותר לפי תקנה 6?

   1. אא. מנהל הקרן הפר את התקנה, משום שסך ההחזקה בקרנות שבניהולו עולה על 10% מהשווי הרשום למסחר
   2. בב. מנהל הקרן הפר את התקנה, משום שקרנות ״ארז״ ו״אלון״ הגיעו כל אחת ל־5% מהשווי הרשום למסחר
   3. גג. מנהל הקרן רשאי לרכוש בעד קרן ״ברוש״ מניות נוספות של ״מתכת השרון״ בשיעור של 3% מהשווי הרשום למסחר
   4. דד. מנהל הקרן הפר את התקנה, משום שסך ההחזקה עולה על 5% מהשווי הרשום למסחר
   5. הה. מנהל הקרן לא הפר את התקנה: כל קרן אינה עולה על 5% מהשווי הרשום למסחר, וסך ההחזקה בקרנות שבניהולו אינו עולה על 15%
   התשובה וההסבר

   התשובה הנכונה: ה. מנהל הקרן לא הפר את התקנה: כל קרן אינה עולה על 5% מהשווי הרשום למסחר, וסך ההחזקה בקרנות שבניהולו אינו עולה על 15%

   תקנה 6(א) קובעת כי שווי נייר ערך (למעט איגרת חוב) המוחזק בקרן לא יעלה על 5% מהשווי הרשום למסחר שלו. תקנה 6(ב) קובעת כי שווי נייר ערך כזה המוחזק בקרנות שאינן קרנות מחקות שבניהולו של מנהל קרן לא יעלה על 15% מהשווי הרשום למסחר. כאן כל קרן מחזיקה 5% לכל היותר (״לא יעלה על״ – 5% בדיוק מותר), והסך הוא 14%, מתחת ל־15%. רכישת 3% נוספים בעד ״ברוש״ תביא אותה ל־7% ותפר את המגבלה לקרן בודדת (וגם את המגבלה המצטברת, 17%). שיעורי 10% ו־5% לסך ההחזקה אינם המבחן המצטבר בתקנה.

   מקור: תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ״ה–1994, סעיף 6(א), 6(ב) · לנוסח החוק (נפתח בלשונית חדשה)

9. שאלה 9

   לפי תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), איזה/אילו מההיגדים הבאים נכון/ים?
   I. בקרן סגורה שאינה קרן סל רשאי מנהל הקרן להחזיק, נוסף על הנכסים המותרים בקרן פתוחה, גם פיקדון לזמן קצוב בתאגיד בנקאי בישראל לתקופה העולה על 30 ימים.
   II. שווי פיקדונות לזמן קצוב לא יעלה על 45% מהשווי הנקי של נכסי קרן סגורה שאינה קרן סל.
   III. גם בקרן סל רשאי מנהל הקרן להחזיק פיקדון לזמן קצוב בתאגיד בנקאי בישראל לתקופה העולה על 30 ימים, מכוח תקנה 3.

   1. אא. היגד I בלבד
   2. בב. היגדים II ו־III בלבד
   3. גג. היגדים I ו־III בלבד
   4. דד. היגדים I ו־II בלבד
   5. הה. כל ההיגדים
   התשובה וההסבר

   התשובה הנכונה: ד. היגדים I ו־II בלבד

   תקנה 3 קובעת כי מנהל קרן רשאי להחזיק בקרן סגורה נכסים מהסוגים ובתנאים שבתקנה 2, ״ובקרן סגורה שאינה קרן סל״ – גם פיקדון לזמן קצוב בתאגיד בנקאי בישראל לתקופה העולה על 30 ימים (היגד I נכון, והיגד III, המחיל זאת על קרן סל, שגוי). תקנה 11 קובעת כי שווי פיקדונות לזמן קצוב לא יעלה על 45% מהשווי הנקי של נכסי קרן סגורה שאינה קרן סל (היגד II נכון). ההבחנה נובעת מכך שקרן סל היא קרן מחקה, שנכסיה אמורים לשקף מדד.

   מקור: תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ״ה–1994, סעיף 3, 11 · לנוסח החוק (נפתח בלשונית חדשה)

10. שאלה 10

    איזה/אילו מההיגדים הבאים בעניין קרן גידור בנאמנות נכון/ים?
    I. מותר לגבות בקרן דמי הצלחה, נוסף על דמי הניהול.
    II. מותר לגבות בקרן דמי הצלחה גם בתקופה שבה התשואה שלילית.
    III. קונים ופודים יחידות בקרן רק במועדים שנקבעו מראש.

    1. אא. היגד I בלבד
    2. בב. היגד III בלבד
    3. גג. היגדים II ו־III בלבד
    4. דד. היגדים I ו־III בלבד
    5. הה. כל ההיגדים
    התשובה וההסבר

    התשובה הנכונה: ד. היגדים I ו־III בלבד

    בקרן גידור בנאמנות מותר לגבות דמי הצלחה, נוסף על דמי הניהול (היגד I נכון), אך על תשואה שלילית אין דמי הצלחה (היגד II שגוי). קרן גידור בנאמנות היא קרן מועדים קבועים, שקונים ופודים בה יחידות רק במועדים שנקבעו מראש (היגד III נכון).

    מקור: חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994, הוראת הרשות בעניין קרן גידור בנאמנות (מכוח החוק)

נושאים נוספים

• תרגול חובות כלפי הלקוח
• תרגול דיני חברות
• תרגול ניגוד עניינים וזיקה
• תרגול הצעה לציבור ותשקיף

איך השאלות נכתבות ונבדקות: איך התוכן נכתב ונבדק. השאלות מקוריות, ואינן מבחינות הרשות.