מינוף

איך קוראים שאלה בבחינה

בפרקים האחרים לומדים את הכללים. בפרק הזה לומדים לקרוא את השאלה, כי גם מי שיודע את הכלל יכול לטעות בגלל מילה אחת. במבחנים שפרסמה הרשות בשנים 2023–2026 היו 25 שאלות, ולכל שאלה חמש תשובות. משך הבחינה שעתיים וחצי, וכדי לעבור צריך ציון 60 ומעלה. בכל צעד יש שאלת דוגמה שכתבנו לתרגול. היא לא לקוחה מבחינות הרשות, והכלל שבה נלמד בצעד בקורס שמופיע לידה.

סוג 1 מתוך 8

שאלת שלילה: מחפשים את מה שלא נכון

בחלק מהשאלות מחפשים את התשובה השגויה. המילים שמסמנות את זה הן ״אינה נכונה״, ״שגויה״, ״לא״ או ״למעט״.

ברגע שאתם רואים מילה כזו, סמנו אותה בעיגול בשאלון.

בשאלה כזו ארבע תשובות נכונות ורק אחת שגויה. לכן כשאתם קוראים תשובה נכונה, זו לא התשובה שאתם מחפשים.

שאלת דוגמה

מנהל תיקים נותן שירות ללקוח כשיר. איזו מהטענות הבאות אינה נכונה?

  1. תשובה א. הוא לא חייב לערוך עם הלקוח הסכם בכתב לפי סעיף 13.
  2. תשובה ב. הוא חייב לשמור בסוד את המידע על הלקוח.
  3. תשובה ג. הוא חייב לפעול בשביל הלקוח, לפי חובת האמון.
  4. תשובה ד. הוא לא חייב לברר את הצרכים של הלקוח לפי סעיף 12.
  5. תשובה ה. הוא פטור מכל החובות של חוק הייעוץ, כי הלקוח יודע לשמור על עצמו.
לתשובה ולהסבר

התשובה הנכונה: ה. הוא פטור מכל החובות של חוק הייעוץ, כי הלקוח יודע לשמור על עצמו.

השאלה מחפשת את הטענה השגויה. מול לקוח כשיר כמה מהחובות לא חלות, למשל הסכם בכתב (13) ובירור צרכים (12). אבל חובת האמון וחובת הסודיות נשארות. לכן ״פטור מכל החובות״ היא הטענה שאינה נכונה.

הטעות הנפוצה: קוראים מהר, לא שמים לב למילה ״אינה״, ובוחרים את התשובה הנכונה הראשונה.

הכלל שבשאלה נלמד בקורס: פרק 2, צעד 13: לקוח כשיר: מה נשאר ומה לא

סוג 2 מתוך 8

צירוף היגדים: כל היגד לבד, ורק אז הצירוף

בשאלה כזו יש כמה היגדים, כלומר טענות, שמסומנים I, II, III. התשובות הן צירופים שלהם.

קודם בודקים כל היגד לבד, ורושמים לידו ״נכון״ או ״לא נכון״.

אחר כך פוסלים כל תשובה שיש בה היגד לא נכון, וכל תשובה שחסר בה היגד נכון. רק אז בוחרים.

שאלת דוגמה

עסקה כרוכה בסיכון מיוחד. אילו מההיגדים הבאים נכונים?
I. יועץ השקעות מודיע ללקוח מהו הסיכון.
II. מנהל תיקים מבצע את העסקה רק אחרי שהלקוח אישר אותה מראש ובכתב.
III. מנהל תיקים רשאי לבצע את העסקה אם הלקוח אישר אותה בטלפון.

  1. תשובה א. I בלבד
  2. תשובה ב. II בלבד
  3. תשובה ג. I ו־II בלבד
  4. תשובה ד. II ו־III בלבד
  5. תשובה ה. I, II ו־III
לתשובה ולהסבר

התשובה הנכונה: ג. I ו־II בלבד

היגד I נכון: יועץ ומשווק מודיעים ללקוח מהו הסיכון. היגד II נכון: מנהל תיקים צריך אישור של הלקוח מראש ובכתב. היגד III לא נכון: אישור בטלפון הוא לא אישור בכתב. פוסלים את התשובות שיש בהן III, ואת התשובות שחסר בהן I או II. נשארת רק ״I ו־II בלבד״.

הטעות הנפוצה: רואים שהיגד אחד נכון, ובוחרים מיד תשובה שיש בה אותו, בלי לבדוק את שאר ההיגדים.

הכלל שבשאלה נלמד בקורס: פרק 2, צעד 11: עסקה בסיכון מיוחד: מי עושה מה

סוג 3 מתוך 8

תרחיש ארוך: קודם השאלה, אחר כך הסיפור

בתרחיש ארוך יש הרבה פרטים, ורובם לא משנים את התשובה.

לכן קראו קודם את השורה האחרונה, זו שבה נמצאת השאלה עצמה. אחר כך קראו את התרחיש עד הסוף, וחפשו רק את הפרטים שקובעים.

שאלו את עצמכם: מי הדמות (יועץ, משווק, מנהל תיקים)? מה היא עושה? ומה הלקוח אמר, מתי ואיך?

שאלת דוגמה

רונית היא מנהלת תיקים בחברת ״גבעה ניהול תיקים״. היא עובדת בחברה שש שנים, ויש לה 120 לקוחות. אחד הלקוחות שלה הוא בן 58, מחזיק תיק של 900,000 ₪, ואינו לקוח כשיר. חברה מאותה קבוצה של ״גבעה״ היא החתם בהנפקה של איגרות חוב חדשות. רונית חושבת שאיגרות החוב מתאימות לתיק של הלקוח, והמחיר בהנפקה זהה למחיר לכל הציבור. הלקוח לא נתן הסכמה בכתב לעסקה הזו. מה נכון?

  1. תשובה א. אסור לה להזמין בשבילו, כל עוד הלקוח לא הסכים לכך מראש ובכתב.
  2. תשובה ב. מותר לה להזמין בשבילו, כי איגרות החוב מתאימות לתיק שלו.
  3. תשובה ג. מותר לה להזמין בשבילו, כי המחיר זהה למחיר לכל הציבור.
  4. תשובה ד. מותר לה להזמין בשבילו, ואחר כך לבקש מהלקוח אישור בכתב.
  5. תשובה ה. אסור לה להזמין בשבילו בשום מקרה, גם אם הלקוח יסכים מראש ובכתב.
לתשובה ולהסבר

התשובה הנכונה: א. אסור לה להזמין בשבילו, כל עוד הלקוח לא הסכים לכך מראש ובכתב.

הפרטים שקובעים: רונית מנהלת תיקים, החתם הוא תאגיד קשור, הלקוח אינו לקוח כשיר, ואין הסכמה מראש ובכתב. במצב כזה המנהלת לא מזמינה ללקוח, אלא אם הוא הסכים מראש ובכתב. הגיל, הוותק, גודל התיק והמחיר לא משנים את התשובה. אישור אחרי ההזמנה לא מספיק, כי ההסכמה צריכה להיות מראש. וזה גם לא איסור מוחלט, כי בהסכמה מראש ובכתב מותר.

הטעות הנפוצה: נתפסים לפרט שנשמע חשוב, כמו ״המחיר זהה לציבור״, ומפספסים את הפרט שקובע: אין הסכמה מראש ובכתב.

הכלל שבשאלה נלמד בקורס: פרק 3, צעד 6: חתם קשור: הזמנה בהנפקה

סוג 4 מתוך 8

מילים מוחלטות: ״תמיד״, ״רק״, ״בכל מקרה״

מילים כמו ״תמיד״, ״אף פעם״, ״רק״, ״בכל מקרה״ ו״בשום מקרה״ סוגרות כל פתח.

לכללים רבים יש חריג. כשאתם רואים מילה כזו בתשובה, שאלו: האם יש חריג לכלל הזה?

אם יש חריג, התשובה שגויה. אבל יש גם כללים מוחלטים באמת, ולכן בודקים את הכלל ולא רק את המילה.

שאלת דוגמה

איזו מהטענות הבאות על חזקת שלושה חודשים נכונה?

  1. תשובה א. היא חלה על כל איש פנים, בכל מקרה.
  2. תשובה ב. היא חלה רק כשאיש פנים מרכזי קנה ואחר כך מכר, ולא כשמכר ואחר כך קנה.
  3. תשובה ג. היא הוכחה סופית, ואי אפשר לסתור אותה בשום מקרה.
  4. תשובה ד. כשהיא חלה, החוק מניח שאיש הפנים המרכזי השתמש במידע פנים, והוא יכול להוכיח שלא.
  5. תשובה ה. היא חלה תמיד, גם אם בין הקנייה למכירה עברה שנה.
לתשובה ולהסבר

התשובה הנכונה: ד. כשהיא חלה, החוק מניח שאיש הפנים המרכזי השתמש במידע פנים, והוא יכול להוכיח שלא.

החזקה חלה על איש פנים מרכזי שקנה ומכר, או מכר וקנה, בתוך שלושה חודשים. היא ראיה לכאורה, ואפשר לסתור אותה. ארבע התשובות השגויות סוגרות פתח בעזרת ״בכל מקרה״, ״רק״, ״בשום מקרה״ ו״תמיד״. בכל אחת מהן הכלל עצמו אומר משהו אחר.

הטעות הנפוצה: פוסלים כל תשובה עם ״תמיד״ או ״רק״ בלי לבדוק, ומפספסים כלל שהוא באמת מוחלט.

הכלל שבשאלה נלמד בקורס: פרק 7, צעד 9: חזקת שלושה חודשים לאיש פנים מרכזי

סוג 5 מתוך 8

״כל התשובות נכונות״ ו״אף תשובה אינה נכונה״

כשאחת התשובות היא ״כל התשובות נכונות״, אל תעצרו בתשובה הנכונה הראשונה. קראו את כל התשובות.

בדקו כל תשובה לבד. אם מצאתם תשובה אחת שגויה, ״כל התשובות נכונות״ נפסלת.

באותה דרך, אם מצאתם תשובה אחת נכונה, ״אף תשובה אינה נכונה״ נפסלת.

שאלת דוגמה

איזה מהגופים הבאים יכול, לפי סוג הגוף, לשמש נאמן לקרן נאמנות?

  1. תשובה א. בנק
  2. תשובה ב. חברת ביטוח
  3. תשובה ג. חברה שעיסוקה העיקרי הוא מילוי תפקידי נאמנות
  4. תשובה ד. כל התשובות נכונות
  5. תשובה ה. אף תשובה אינה נכונה
לתשובה ולהסבר

התשובה הנכונה: ד. כל התשובות נכונות

נאמן יכול להיות בנק, חברת ביטוח, או חברה שעיסוקה העיקרי הוא נאמנות. שלוש התשובות הראשונות נכונות, ולכן התשובה היא ״כל התשובות נכונות״. מי שעצר בתשובה הראשונה, ״בנק״, בחר תשובה חלקית.

הטעות הנפוצה: רואים ש״בנק״ נכון, מסמנים אותו, ולא מגיעים לתשובה ״כל התשובות נכונות״.

הכלל שבשאלה נלמד בקורס: פרק 11, צעד 4: מי יכול להיות נאמן?

סוג 6 מתוך 8

מספרים ומועדים: קוראים גם את המילה שליד המספר

בשאלות עם סכום, אחוז או מספר ימים, המבחן בודק לפעמים בדיוק את המספר.

קראו גם את המילה שלידו. ״עולה על 50 מיליון״ פירושו יותר מ־50 מיליון, ו־50 מיליון בדיוק לא מספיק. ״לפחות״ ו״עד״ כוללים את המספר עצמו.

כשיש בשאלה מספר שנמצא בדיוק על הסף, עצרו ובדקו את המילה שליד הסף בכלל.

שאלת דוגמה

לחברת ״ברוש תעשיות בע״מ״ יש מפעל, וההון העצמי שלה הוא 50 מיליון ₪ בדיוק. האם היא לקוח כשיר לפי פרט 8 (תאגיד עם הון עצמי גבוה)?

  1. תשובה א. כן, כי ההון העצמי שלה הוא לפחות 50 מיליון ₪.
  2. תשובה ב. לא, כי ההון העצמי שלה לא עולה על 50 מיליון ₪.
  3. תשובה ג. כן, כי כל חברה שיש לה מפעל היא לקוח כשיר.
  4. תשובה ד. לא, כי הסף לתאגיד הוא 100 מיליון ₪.
  5. תשובה ה. כן, כי הסף לתאגיד הוא 5 מיליון ₪.
לתשובה ולהסבר

התשובה הנכונה: ב. לא, כי ההון העצמי שלה לא עולה על 50 מיליון ₪.

תאגיד הוא לקוח כשיר לפי פרט 8 כשההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון ₪. ״עולה על״ פירושו יותר מ־50 מיליון. ל״ברוש״ יש 50 מיליון בדיוק, ולכן היא לא נכנסת לפרט הזה. תשובה א׳ הופכת את ״עולה על״ ל״לפחות״, וזו בדיוק המלכודת.

הטעות הנפוצה: זוכרים את המספר הנכון, אבל לא את המילה שלידו, ומתייחסים ל״עולה על״ כאילו כתוב ״לפחות״.

הכלל שבשאלה נלמד בקורס: פרק 4, צעד 1: מי זה לקוח כשיר? מתחילים בתאגיד

סוג 7 מתוך 8

כשלא יודעים: פוסלים, ואז בוחרים

גם כשלא זוכרים את הכלל, אפשר בדרך כלל לפסול חלק מהתשובות.

פסלו תשובות שסותרות כלל שאתם יודעים בוודאות. פסלו תשובות שאומרות את אותו דבר כמו תשובה שכבר פסלתם, רק במילים אחרות.

בחרו מבין התשובות שנשארו, וסמנו בשאלון שאתם רוצים לחזור לשאלה אם יישאר זמן.

שאלת דוגמה

חברה פרסמה תשקיף אחרי שקיבלה היתר מהרשות. מה ההיתר אומר?

  1. תשובה א. שהרשות בדקה ואימתה את כל הפרטים בתשקיף.
  2. תשובה ב. שהפרטים בתשקיף שלמים, ושום דבר לא חסר בו.
  3. תשובה ג. שההשקעה בניירות הערך האלה טובה.
  4. תשובה ד. שהרשות ממליצה לציבור לקנות את ניירות הערך.
  5. תשובה ה. שמותר לפרסם את התשקיף. ההיתר לא מאשר שהפרטים בו נכונים או שלמים.
לתשובה ולהסבר

התשובה הנכונה: ה. שמותר לפרסם את התשקיף. ההיתר לא מאשר שהפרטים בו נכונים או שלמים.

ההיתר לא מאמת את הפרטים בתשקיף, לא מאשר שהם שלמים, ולא אומר שההשקעה טובה. גם מי שלא זוכר את הסעיף יכול לשים לב שארבע תשובות אומרות אותו דבר במילים שונות: ״הרשות ערבה לתשקיף״. מי שיודע שזה לא נכון בתשובה אחת, פוסל את כולן, ונשארת תשובה ה׳.

הטעות הנפוצה: נתקעים על שאלה שלא יודעים, במקום לפסול את מה שאפשר, לבחור, לסמן ולהמשיך.

הכלל שבשאלה נלמד בקורס: פרק 9, צעד 3: ההיתר לא אומר שהתשקיף נכון

סוג 8 מתוך 8

ניהול זמן: שעתיים וחצי ל־25 שאלות

לבחינה מוקצות שעתיים וחצי. במבחנים שבדקנו היו 25 שאלות, כלומר שש דקות לשאלה בממוצע.

שאלה קצרה של ידיעה פותרים בדקה או שתיים. כך נשאר יותר זמן לתרחישים הארוכים.

אם שאלה תוקעת אתכם, סמנו אותה ועברו הלאה. הציון נקבע רק לפי הסימונים בדף התשובות, ולכן השאירו זמן להעביר אליו את כל התשובות.

שאלת דוגמה

חברה פרסמה תשקיף מדף. אם הרשות לא האריכה את התקופה, כמה זמן מיום הפרסום אפשר להציע לציבור ניירות ערך לפי התשקיף הזה?

  1. תשובה א. 6 חודשים
  2. תשובה ב. 12 חודשים
  3. תשובה ג. 24 חודשים
  4. תשובה ד. 36 חודשים
  5. תשובה ה. אין הגבלת זמן
לתשובה ולהסבר

התשובה הנכונה: ג. 24 חודשים

לפי תשקיף מדף מציעים במשך 24 חודשים מיום הפרסום. הרשות יכולה להאריך ב־12 חודשים, אבל רק לבקשת החברה, ובשאלה כתוב שלא הייתה הארכה. מי שלמד את הכלל עונה על שאלה כזו בדקה, ושומר את הזמן לשאלות הארוכות.

הטעות הנפוצה: משקיעים רבע שעה בשאלה אחת קשה, ובסוף לא נשאר זמן לשאלות שהיו קלות.

הכלל שבשאלה נלמד בקורס: פרק 9, צעד 10: תשקיף מדף: כמה הצעות לפי תשקיף אחד

איך בונים תוכנית לימוד לפי משקל הנושאים: איך מתכוננים לבחינה. ומה כל פרק בקורס מלמד: הפרקים בקורס.

איך הקורס נכתב ונבדק: איך התוכן נכתב ונבדק