איך קוראים שאלה בבחינה

התשובה הנכונה: ה. הוא פטור מכל החובות של חוק הייעוץ, כי הלקוח יודע לשמור על עצמו.

השאלה מחפשת את הטענה השגויה. מול לקוח כשיר כמה מהחובות לא חלות, למשל הסכם בכתב (13) ובירור צרכים (12). אבל חובת האמון וחובת הסודיות נשארות. לכן ״פטור מכל החובות״ היא הטענה שאינה נכונה.

התשובה הנכונה: ג. I ו־II בלבד

היגד I נכון: יועץ ומשווק מודיעים ללקוח מהו הסיכון. היגד II נכון: מנהל תיקים צריך אישור של הלקוח מראש ובכתב. היגד III לא נכון: אישור בטלפון הוא לא אישור בכתב. פוסלים את התשובות שיש בהן III, ואת התשובות שחסר בהן I או II. נשארת רק ״I ו־II בלבד״.

התשובה הנכונה: א. אסור לה להזמין בשבילו, כל עוד הלקוח לא הסכים לכך מראש ובכתב.

הפרטים שקובעים: רונית מנהלת תיקים, החתם הוא תאגיד קשור, הלקוח אינו לקוח כשיר, ואין הסכמה מראש ובכתב. במצב כזה המנהלת לא מזמינה ללקוח, אלא אם הוא הסכים מראש ובכתב. הגיל, הוותק, גודל התיק והמחיר לא משנים את התשובה. אישור אחרי ההזמנה לא מספיק, כי ההסכמה צריכה להיות מראש. וזה גם לא איסור מוחלט, כי בהסכמה מראש ובכתב מותר.

התשובה הנכונה: ד. כשהיא חלה, החוק מניח שאיש הפנים המרכזי השתמש במידע פנים, והוא יכול להוכיח שלא.

החזקה חלה על איש פנים מרכזי שקנה ומכר, או מכר וקנה, בתוך שלושה חודשים. היא ראיה לכאורה, ואפשר לסתור אותה. ארבע התשובות השגויות סוגרות פתח בעזרת ״בכל מקרה״, ״רק״, ״בשום מקרה״ ו״תמיד״. בכל אחת מהן הכלל עצמו אומר משהו אחר.

התשובה הנכונה: ד. כל התשובות נכונות

נאמן יכול להיות בנק, חברת ביטוח, או חברה שעיסוקה העיקרי הוא נאמנות. שלוש התשובות הראשונות נכונות, ולכן התשובה היא ״כל התשובות נכונות״. מי שעצר בתשובה הראשונה, ״בנק״, בחר תשובה חלקית.

התשובה הנכונה: ב. לא, כי ההון העצמי שלה לא עולה על 50 מיליון ₪.

תאגיד הוא לקוח כשיר לפי פרט 8 כשההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון ₪. ״עולה על״ פירושו יותר מ־50 מיליון. ל״ברוש״ יש 50 מיליון בדיוק, ולכן היא לא נכנסת לפרט הזה. תשובה א׳ הופכת את ״עולה על״ ל״לפחות״, וזו בדיוק המלכודת.

התשובה הנכונה: ה. שמותר לפרסם את התשקיף. ההיתר לא מאשר שהפרטים בו נכונים או שלמים.

ההיתר לא מאמת את הפרטים בתשקיף, לא מאשר שהם שלמים, ולא אומר שההשקעה טובה. גם מי שלא זוכר את הסעיף יכול לשים לב שארבע תשובות אומרות אותו דבר במילים שונות: ״הרשות ערבה לתשקיף״. מי שיודע שזה לא נכון בתשובה אחת, פוסל את כולן, ונשארת תשובה ה׳.

התשובה הנכונה: ג. 24 חודשים

לפי תשקיף מדף מציעים במשך 24 חודשים מיום הפרסום. הרשות יכולה להאריך ב־12 חודשים, אבל רק לבקשת החברה, ובשאלה כתוב שלא הייתה הארכה. מי שלמד את הכלל עונה על שאלה כזו בדקה, ושומר את הזמן לשאלות הארוכות.